הגאון ר' מצליח מאזוז זצ"ל, אביו של הגר"מ שליט"א, העריך מאד את פעולותיהם של שליחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה מתוך אהבה והערצה. וכך כותב בספרו "איש מצליח" ח"ב סימן לא, בתשובה משנת תשכ"א בעניני מקוואות: "ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי, הרב ניסן פינסון יצ"ו מחסידי ליובאוויטש, שדרכם תמיד לזכות את הרבים העי"א, ורצה לעשות פה מקוה טהרה".
הוא היה קשור בקשרי מכתבים עם כ"ק אדמו"ר, ולפנינו מכתב שכתב לו הרבי בשנת תשכ"ח במענה לשאלתו בדבר מקום דירת אחותו ובעלה שהיה מכהן כרב בעיר צפאקס. לימים, כאשר ביקר הרב מאזוז אצל הרבי מה"מ בכסלו תשנ"ב, הזכיר הרבי את המכתבים שקיבל מאביו הגאון זצ"ל.
בהדרכת אביו, היה גם הרב מאזוז שליט"א קרוב לחב"ד ולכ"ק אדמו"ר. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כר"מ בישיבת ליובאוויטש בתוניס, והמשיך בזה במשך כתשע שנים, מיום י"א שבט תשכ"ב עד ניסן תשל"א. מאז היה קשור בעבותות אהבה והערכה אל הרה"ח ר' ניסן פינסון שליט"א, שיסד את הישיבה שם בשליחותו של הרבי.
וכך כותב הרב מאזוז במאמרו ב"כפר חב"ד" (גליון 991): "בשנת תש"כ הגיע הרב ניסן פינסון שי' אל האבא עליו השלום לתוניס.. לפני כן רבי ניסן הלך לג'רבה והקים שם ישיבה.. בתחילה המלמדים חששו ללכת איתו שמא יכניס להם לימודי צרפתית.. בסוף הוא הצליח לשכנע אותם: "אל תדאגו, אנחנו מתכוונים אך ורק לחזק אצלכם את לימוד התורה", ובאמת הוא חיזק אותם. אבל גם לאחר שהצליח בג'רבה, בתוניס היו לו מתנגדים.. אבא עליו השלום היה מעודד כל דבר שיש בו חיזוק לתורה.. ואז ביום יו"ד שבט תשכ"ב הוקמה הישיבה.. כמה אנשים היום לומדים תורה, לומדים בישיבות, או עכ"פ קרובים ליהדות, בזכות השליח של הרבי!".
בהקדמתו לספר "שירי דוד" בעניני חכמת התכונה שהוציא לאור מחדש, כותב עוד על תקופה זו: "בשנת התשכ"ה כשהייתי ר"מ בישיבת ליובאוויטש חב"ד בתוניס, קבעתי שיעור עם הכיתה הגדולה שעה לשבוע בספר "שירי דוד". והיות כי לא היה לנו רק טופס אחד מהספר, הוכרחתי לתמצת את הדברים בצורת שיעור עם כללים ותרגילים לעבודות בית. ביניהם היה גם בנו של המנהל רבי ניסן פינסון הי"ו (כעת הבן בעיר ניס בצרפת), וב"ה ראיתי הצלחה בעמלי ותוך שנה כבר ידעו לסדר לוח בעצמם כולל המולדות והתקופות, ואפילו השוואת התאריכים שלנו לתאריכים לועזיים מלפני מאות שנים. אחד התלמידים (כעת בארץ ישראל) שלח לי אז מתנה לראש השנה "לוח לעשר שנים" שערך בעצמו, נקי ובר משגיאות. המנהל נסע עם בנו לארה"ב לעשות ימים נוראים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. לאחר מכן סיפר ששאל את האדמו"ר אם כדאי שבנו ישאר בישיבת "תומכי תמימים" שמה, ואמר לו: יש לו עוד מה ללמוד בתוניס".
(יצויין כאן מה ששמעתי מהרה"ח ר' מענדל שמואל פינסון שי' (מרבני אנ"ש החשובים בבריסל) בנו של הרה"ח ר' ניסן פינסון שי', כי בתקופת מלחמת ששת הימים היו רדיפות של הערבים בתוניס נגד היהודים שם, עד ששרפו את בית הכנסת, והיהודים היו בפחד גדול. וכשביקש הרב ניסן את ברכת הרבי, ענה לו: "תאמר ליהודים בתוניס: הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל. ואם אי אפשר לומר (שומר) ישראל, תאמר (שומר) ישורון" (כי בתוניס אסור להזכיר ברבים שם "ישראל", שפירושו "מדינת ישראל").
עוד סיפר לי הרה"ח ר' ניסן פינסון בעצמו, שכאשר שלח אותו הרבי לשליחות בטוניס, היו בני המשפחה חרדים מאד, ואז הניח כ"ק אדמו"ר את ידיו הק' על כתפיו הק', ואמר להם בזה"ל: "עלי ועל צוארי").
כמה גדולים מעשי חייא
באותן הפעמים שזכיתי אני הכותב לישב במחיצתו של הגאון שליט"א, שמעתי ממנו הרבה על הערצתו הנפלאה לרבי, לגדולתו בתורה ולהנהגתו את כלל ישראל. וכך כותב גם במאמרו שפורסם ב"כפר חב"ד" (גליון 65 י"ג אלול תשמ"ב):
"האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.
"לעולם לא אשכח את לילות י"ט כסלו היפים והנעלים, או את יו"ד שבט וי"ב בתמוז, במסיבה חסידית עם הרב ניסן פינסון שליט"א בתוניס. איך בהתרוממות הרוח שרים יחד המונים ותלמידי חכמים "ברוך אלקינו שבראנו לכבודו" בדבקות רבה, כשחוזרים ומדגישים חזור ושנן את המילים "והבדילנו מן התועים".
מופתים גלויים "בדידי הוי עובדא"
ועוד ממשיך הרב מאזוז לספר בגליון הנ"ל: "כמעט כל מי שהיה לו קשר עם חב"ד, בין שהוא מחסידי חב"ד ובין שאינו מחסידי חב"ד, יש לו חוויות ועובדות בלתי נשכחות, בבחינת "בדידי הוי עובדא", ואני הכותב אחד מהם. אחרי 3 שנות נשואין שלא נפקדתי בזרע של קיימא (גם אחרי טיפול ברופאים), ואני הייתי מלמד בישיבת "אהלי יוסף יצחק" בתוניס, נסע מנהל הישיבה רבי ניסן הי"ו הנ"ל אל האדמו"ר בניו יורק, ובקש מהרבי להזכיר בתפלה את כותב הטורים, וכן היה שהזכיר אותי על ציון כ"ק מורו וחמיו האדמו"ר רבי יוסף יצחק זצ"ל בערב ראש השנה, ובדיוק באותו חודש נתקבלה תפלתו, ובמלאות תשעה חדשים נולד לי בן לחיים טובים ולשלום בכ"ו בסיון ה'תשכ"ח.
הרבי החיה את היהדות בתוניס
בראיון שהעניק ל"כפר חב"ד" (גליון 677) מספר עוד על פעולות חב"ד בתוניס:
"אני זוכר את הרב ניסן פינסון שי' שליח הרבי בתוניס, שהיה מקבץ ילדים בני עשר מג'רבא, מביא אותם לבית הכנסת ומלמד אותם להתפלל. תמיד חיבב את כולם.. הם לימדו אצלנו תניא וכיבדו מאד כל הוראה של הרבי. הרבי בעצם החיה את היהדות בתוניס. הוא הקים בה מקוואות ומוסדות תורה.. כמה מהתלמידים שלמדו אצלי במוסדות חב"ד בתוניס הם כיום מרביצי תורה בישראל".
".
No comments:
Post a Comment