אגרות קודש ou Zeide est mentione

La mazkirous ecrivait Pinson avec un Vov, et Le Rebbe avec un Alef...
J'aimerai aussi amenner votre attention a la reaction du Rebbe lorsqu'il a appris que Zeide est arriver au Maroc: יב) גרמה לי שמחה מיוחדת ביאת מהר"ן שי' פינסאן

א'שפה

ב"ה א' שבט, תשי"ב

ברוקלין.

שלום וברכה!

דורך הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה"ר ניסן שי' פינסאן, האב איך ערהאלטען זיינער צייט די ידיעה וועגען דער מיינונג פון די דאקטוירים וועגען אייער געזונט, און היינט האב איך ערהאלטען זיין גוטע ידיעה פון וועלכער עס האט מיר געפרייט צו הערען אז די אפעראציע איז געווען כשורה און השם יתברך זאל העלפען אז אייער צושטאנד זאל פון צייט צו צייט פארבעסערט ווערען ביז איר וועט קענען אנזאגען אז אייער געזונט איז אינגאנצען פאלקאם.

אבער בכדי אויף קאנען אויפנעמען די ברכות פון השם יתברך דארפמען האבען גוטע כלים אין וואס עס זאלן אנהאלטען די ברכות השם יתברך און בא אידען זיינען די כלים, תורה ומצות, און איך האף אז אויך איר וועט בלי נדר נעמען אויף זיך, צו אנהאלטען זיך שטארקער אין תורה ומצות, און וואס מער שטארקער און אפטער איר וועט אזוי טאן, אלעס מערער און גיכער וועט השי"ת שיקען זיינע ברכות צו אייך, און בפרט וויל איך אייך פארשלאגען צו זיין אפגעהיט צו לייגען תפילין אלע טאג און נאך דעם דאוונען זאגען א פאר קאפיטלעך תהלים, און פארן לייגען די תפילין, זאלט איר געבען א פאר פראנק אויף צדקה,

אויך זאלט איר זעהען באווירקען אייערע ברידער שי' אז זיי זאל[ן] אויך לייגען תפילין (אויסער שבת און יום טוב) און איר דארפט אים ערקלערען, אז ער אלס דאקטאר ווייס אויף וויפיל עס ווענדעט זיך דער געזונט פון דעם קערפאר אן דער געזונטקייט פון דער נשמה וועלכע ווירקט דורך דעם ניערווען סיסטעם אז זיי זאלען זיין שטארק און מוטיג, אויך ער אלס דאקטאר ווייס זיכער, וויפיל עס זיינען דא רפואות און מעטאדען דורך וועלכע מען היילט מענשן, ניט וויסענדיג ווי אזוי און פארוואס דאס היילט, און פונדעסטוועגען טוט מען דאס, וויילע מען זעהט, אז דאס בריינגט נוצען און הילף, און אזוי איז אויך בנוגע צו תורה ומצות, אז דער עיקר איז ניט דער פארשטיין, נאר דער טאן דאס, און די זיכערקייט אז דאס איז אזוי, און ווי מיר זעהען אין דער היסטאריע פון אידישן פאלק, אז ניט קוקענדיג אויף אלע רדיפות און צרות וועלכע די פעלקער האבען צוגעטראכט און געטאן צו אידען, זיינען דאך אידען געבליבען און לעבען, אט אזוי איז אויך בא דעם פרט (אינדיווידועלן) אידן, איז דער אנהאלט אין תורה ומצות דארף זיין דער עיקר, און ניט שטעלען קיינע תנאים צו דעם אויבערשטען וועלכער איז דער גרעסטער דאקטאר, אז פריער זאל מען פארשטיין ווי וועט ווירקען די רפואות, און דערנאך וועט ער נעמען די רפואה, נאר מען געטרויט דעם ד"ר און פראפעסאר, אט אזוי דארף זיין דער צוגאנג פון א אידען צו תורה ומצות, און דאס מאכט געזונט א אידן אין זיין נשמה און אויך זיין קערפאר.

בברכה שיבשר בשורה שמרגיש הטבה בבריאותו.

ב'שסה

ב"ה, כ"ו טבת, תשי"ד

ברוקלין.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'

מוה"ר שלמה שי'

שלום וברכה!

...ה) בטח יכתוב עתה ג"כ אודות סידור העבודה עתה לאחר שבא הרה"ח מוהר"ן שי' פינסאן, ואח"כ הרה"ח מוהר"ס שי' ליבעראוו. ואף כי התדברו הנ"ל מראש עם הרה"ג והרה"ח וכו' מוהרבא"ג שי' איך לסדר באופן שתהיה תועלת הכי גדולה בכל, בכ"ז אשמח להודע שהובאו הדברים לפועל.

ו) רשימת ספרים ששלח ג' מנ"א נתקבלה מכבר, אף שע"פ טעות לא אישרו את זה עד עתה, ולפלא שמאז אינו מודיע ע"ד משלוח עוד ספרים וכתבי יד. ואולי מפני טרדותיו בהעבודה, ובטח יעשה גם בזה, כפי האפשרי, לעתיד. ות"ח מראש.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש, וברכה והצלחה בענינים הפרטים שלו ושל כל ב"ב שיחיו. ובבריאות הנכונה ושמחה בכהנ"ל - לכל לראש,

מ. שניאורסאהן

נ.ב.

זה מכבר עוררתיו אודות האפשריות להדפיס במכ"ע המופיעים במקומו מכתבי התעוררות המתקבלים מכאן (ע"ד המכתב האחרון לי"ט כסלו העבר), מובן אם יש מעתיק נכון לשפה הצרפתית או בשפה הערבית, כי באם יש חשש שיקלקל הכוונה אין כדאי להתחיל בזה.

ספרים לערוך ספרי' בהישיבה או במשרדה - יושלחו לו כבקשתו...

ה'תרסז

ב"ה, כ"ג מנ"א, תשי"ז

ברוקלין.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה שלמה

שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מט"ז מנ"א עם המוסגר בהם, ובטח יראה הכתוב במכתבי להרה"ח הר"ן שי' פינסאן בהנוגע לענין המציצה, ויתייעצו יחד איך להביא הענין לפועל בהקדם ובאופן טוב יותר...

וכיון שנכנסנו לתקופה זו עלי' אמרו רז"ל כל המוסיף מוסיפין לו, וע"פ דרשת רז"ל עה"כ מגיד דבריו ליעקב, שמה שהוא מצוה לישראל מקיים גם הוא ית', הנה יה"ר שיוסיף השי"ת ברכותיו בהמצטרך לכאו"א בתכ"י, וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, וועלען דענסטמאל אידען ווייזען וואס זיי קענען ויוסיפו לו, ית', הוספה בתומ"צ, אשר עליהם נאמר למעשה ידיך תכסוף.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

מ. שניאורסאהן

נ.ב.

בודאי למותר לעוררו ע"ד ענין קניית ספרים, ובפרט ע"ד הספרי' אודותה כתב מכבר - כי בטח מתענין בזה כפי האפשרי...

מסיבה נתעכב השילוח, ובינתיים נתקבל מכ' מכ"ח מנ"א עם המוסג"ב. מכ' מכ"ב תמוז - בעתו נתקבל. וכ"כ ופשוט, שהמשמעת (של הת' והמורים) יסוד הוא בקיום ביה"ס מתאים לתפקידו. ותועלת הרבים דוחה תועלת היחיד.

במש"כ ע"ד העתק מכ' הכללים

- בשפת המדינה - כיוונתי לערבית (ולא לצרפתית).

וה"ז בטח שפת הנשים וכו'. ובפרט עתה.

ז'תתקנג

ב"ה, כ"ה שבט, תשי"ג

ברוקלין.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מהור"ש שי'

שלום וברכה!

מפני הסדר הנני מאשר עוה"פ קבלת מכתביו מיום ר"ח טבת, יו"ד, כ"ב, כ"ט טבת.

ז', יו"ד ט"ז וכ' שבט עם המצורפים אליהם, ות"ח על הכתיבה לפ"ע בפרטיות. כן נתקבלו חבילות הספרים שנשלחו על ידו ששי וט"ו בטבת.

ב) בנוגע לחלוקת דמי חנוכה, הנה כמדומה שכבר כתבתי שאין כדאי להחמיר בזה, היינו שאם רק יש ספק - לתת, ולו יהא ע"ש העתיד. ואולי זה גופא יסייע שיתקרבו בהקדם.

ג) בנוגע למ"ש ע"ד העבודה בכפרים ובעיירות הגדולות וכו'. הנה דעתי מכבר, שאף שיש לעבוד בהכפרים כי מצילים שם פשוט מטמיעה, אבל בכ"ז נוגע ביותר לחנך מורים ומדריכים מבין המרוקנים גופא, ושלאידך גיסא יהיו ג"כ קשורים וברוח ליובאוויטש עד שיהיו טופח ע"מ להטפיח. ולכל היותר יצטרכו רק אפ פרישען זיך מזמן לזמן (אשר לזה מהראוי - בימי החופש מלימוד - לערוך בשבילם מעין לימודים מיוחדים ביותר אויף דער ארום ובעניני חינוך. ונוסף על עצם הלימודים - הרי יהיה בזה ענין של קירוב הדעת בשבילם, ואולי כדאי לתת פרסים להמצטיינים בזה. כמדומה לי, שזמני החופש הם ניסן תשרי ובאמצע הקיץ. ובטח יודיעני אודות זה).

ד) במ"ש ע"ד הלעז דעניני איסור סקילה ר"ל אשר יש סברא להכאה.הנה פשיטא, שבכותלי הישיבה דבר זה מופרך לגמרי, כי מלבד שהענין עצמו - התוכחה ע"י הכאה - הוא יותר שלילי מאשר חיובי, הנה בטח יתפרסם הן העונש והעיקר הסיבה, בין ההורים, ובפרסום יותר בין התלמידים, ואז יש מקום לחשש שגם אלו שאין יודעים ע"ד כללות הדבר יתענינו. וידוע מענין חטא עה"ד שהענינים הנמשכים בידיעה פועלים בדרך פנימי וכו'. ויש לחפש דרכי עונש אחרים, וכמו ריחוק מביה"ס למשך איזה זמן, או כולו.

או ע"ד המובא בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר שלא להרשות להם להיות נוכח בעת סיפורי צדיקים וכיו"ב ענינים שלבם חפץ. והעולה על כולנה - השגחה נוספת על התלמידים, שיש לקוות שבד"מ ילך הלוך ויתמעט הענין עד שיופסק לגמרי.

ה) בטח יודיע מהלך הענינים בנוגע לאוצר התורה וכו' - במשך הזמן שעבר מעת כתבו.

ו) כבר העירותי מאז ע"ד חיפוש הדרכים בכדי שיוכלו להדפיס במכ"ע המופיעים במדינתם, מזמן לזמן, ע"ד חב"ד בכלל ופעולותיהם על אתר בפרט. ובשפה הצרפתית אין כלל אחריות - כיון שמבינים הם אותה. ואפילו בשפה הערבית - בטח יוכלו למצוא מי שהוא נאמן שיעיד שההעתקה מתאמת להכוונה.

ז) בעינן הסידורי תפלה, כמדומה כבר כתבתי שכדאי לתתם לאליאנס - באופן המתאים שלא יפרשו זה כהסכם על שיטתם.

ח) במכתבו מז' שבט אינו כותב פרטים ע"ד בריאותו. ובטח לעת קבלת מכתבי זה כבר הוטב. ולמותר להעיר, אשר צריך למלאות כהוראות הרופאים. וידוע פסק הרמב"ם אשר היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא. וה"ה להאברך יונתן בן מרים שי' הלוי - שגם אודותו מצורף פ"נ. ובטח יבשר טובות גם עד"ז.

ט) נהניתי במאד ממ"ש שאחד מהמלמדים דאהלי"י הכריז שיבדקו התפילין והמזוזות ותיקן הענין. ומה טוב שגם בשארי המקומות יהיו מתענינים בזה. וכדאי שיתדבר עם הרה"ג והרה"ח כו' הרבא"ג שי' ע"ד תקציב מיוחד לתועלת זו. וכדאי ההוצאות והטרחה בשביל גודל הענין. ונוסף ע"ז שבודאי יפעול ג"כ על החינוך. ומענינא דיומא - הנה כדאי להתענין במנהגם על אתר בנוגע לפסח ובפרט בענין שמורה.

וכמדומה שגם בשנה שעברה נתנו לאחדים. ואם אין בזה חילוק דמערבאי ומדינחאי, היינו אשכנז וספרד - אולי כדאי ליתן בתור תשורה להעומדים בראש באהלי"י והתחילו לנהוג במנהגי חב"ד - מצות שמורה לאפיקומן עכ"פ. ובטח גם בזה יתדבר עם הרה"ג והרה"ח כו' מוהרבא"ג, שי'...

יא) נהניתי במאד ממה שיצא לפועל שילוח התלמידים לבתי הכנסיות. ובודאי יתן השי"ת הצלחה הן בהשפעת התלמידים על השומעים, והן בפעולת הדבור על התלמידים בעצמם.

יב) גרמה לי שמחה מיוחדת ביאת מהר"ן שי' פינסאן (שבטח יגרום זה ג"כ להרמת רוחו הוא)... והשי"ת יזכהו לבשר בשו"ט ולעתים תכופות - בעניני הכלל וכן בעניניו הפרטים.

יג) הגיעתני ידיעה משיקאגא ששלחו מביהכ"נ דשם על שמו עוד עשר חבילות בגדים, ויש מן המוכן עוד לערך עשרה.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש ובשאר ענינו ובפ"ש כל המשתתפים אתו עמו,

מ. שניאורסאהן

ז'תתקעב*

ב"ה, כ"ט תמוז, תשי"ג

ברוקלין.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'

מוה"ר שלמה שי'

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתביו מיו"ד כ' וכ"ד תמוז עם המצורפים אלי'. ות"ח ביחוד על החוברת דל"ג בעומר שנדפסה בטוב, וטוב טוב עשה שהוסיף השורות האחדות שענין השיחה כל השנה זמנה היא, אף שצריך עיון אולי הי' כדאי שיהי' זה בראש החוברת.

ובטח בהזדמנות הבאה ימלא באיזה אופן הפיצו.

ב) איני יודע באיזה קצה צריך לזרז אודות רשיון הר"ן שי' פינסאן - אם במרוקה או בצרפת, ובטח יתדבר בזה עם הרה"ג והרה"ח כו' מוה"ר רבא"ג שי'.

ג) כנראה ממכתב הרה"ח כו' מוהר"ס שי 'ליבעראוו, חוג עבודתו לא נתברר כ"כ.

והפלא והתמי' מהו הסיבה לזה. אף שכותב הנני בזה להרה"ג כו' והרה"ח הרבא"ג שי' - בכ"ז, מפני הסדר, הנני מזכיר זה גם לכת"ר שי'.

ד) מוסג"פ רשימת המשך המאסר שכנראה בטעות שכחו לצרפה למכ' הקודם.

ה) זה איזה פעמים שאלתי, שלכאורה, כדאי שבמכ"ע המופיעים במרוקה, שבטח ישנם כאלה שנקראים ע"י היהודים, ראוי להשתדל שמזמן לזמן יודפס שם ע"ד הפעולות, וכן גם מעניני חסידות הדרכותי' ומנהגי' ודברי הימים שלה - מתאים לאופי הקוראים וסוג העתון.

ו) נהניתי ממה שבין השיטין של מכתבו ניכר שגם בעיני בשר רואה הוא הצלחת הענינים, ויה"ר מהשי"ת שהן ההצלחה והן הראי' שלו בענינים שעדיין לא ראה הנ"ל, תבואנה גם הם בנראה ונגלה בהקדם.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש ובעניניו הפרטים,

מ. שניאורסאהן